זרקור!

השבוע זכיתי בהגרלה וכיבדו אותי בזרקור באתר הפייסבוק של יה"ת. אמאלה ואבאלה. שלחו לי שאלות ועניתי מעין תשובות. סליחה על העילגות - אני מתרגשת. זה הלך משהו כזה:

פרטים אישיים:

רון גבע, מטפלת באמנות חזותית, סיימתי את התואר בשנה שעברה וזוהי שנת הטיפול הראשונה שלי. אני ירוקה ומתלהבת, עובדת במשרד החינוך בבי"ס כוללני נפשי.

1. איך הגעת לעולם הטיפול באמנות חזותית?

האיש שלי טוען שבדייט הראשון שלנו סיפרתי לו שלהיות מטפלת באמנות זה חלום ילדות שלי. 

לי לא זכורה שום שיחה כזאת.

הגירסה שלי היא, ששילוב של "משבר" גיל הארבעים וכמה אירועים לא להיט, רקחו ביניהם את ההבנה הפשוטה שאם אני מתה עכשיו אני אהיה מאוד לא מבסוטה מעצמי. 

החלטתי לשנות הכל - הגעתי למקום שאפשר רק לעלות ממנו, אז התחלתי לטפס. טיפסתי לאור שני הדברים שהצילו את חיי כשהייתי נערה - ביטוי עצמי באמנות וטיפול פסיכולוגי.

מהיום הראשון ללימודי התואר השני הרגשתי שאני סוף סוף חיה, הלב פועם והנפש סופגת כל מידע אפשרי, כאילו הלכה במדבר ארבעים שנה. התגשמתי, והסכמתי שאולי באמת זה היה חלום ילדות.

2. איזה חומר בחדר הטיפול היה משמעותי במיוחד במסע האישי או המקצועי שלך?

אני מאוד אוהבת לרשום, רישום בעפרונות ובדיו הוא בסיס בטוח לחזור אליו. השליטה, הדיוק, הצמצום, המגבלות והפוטנציאל הגדול לריאליזם תמיד שמרו עלי מסערת הרגשות שניסיתי להסתיר.

מסיבה זאת, ההתמודדות עם החומרים הבלתי נשלטים היתה משמעותית מאוד במסע האישי שלי. המגע בחומר, המשחקיות, שחרור מהצורך לתקשר באופן ברור והחופש להישאר בעמימות מאפשרים לי להגיע לעומק ולטייל בו, לקבל תשובות ולחפש עוד שאלות.

3. אם היית צריכה לתאר את הטיפול באמנות דרך חומרים (או כל דרך אחרת)– אילו חומרים היית בוחרת?

אני מאמינה שהתשובה לשאלה הזו יכולה להיות שונה בכל רגע נתון. 

החומרים שאולי הייתי בוחרת בהם כרגע, הם אש ושעווה, כי יחד הם יכולים להיות הכל. מערכת היחסים ביניהם דינמית ומשתנה, היא מכילה חיים ומוות בו זמנית, הרס ובניה, הזנה וכליה. ישנו ריקוד או קרב בין מצבי צבירה, טמפרטורות, צבע, טקסטורה. השעווה יכולה להיות קרה וקשה, חמה ונוזלית, פושרת ורכה. האש ממיסה את השעווה אבל השעווה יכולה לחנוק את האש.

שני חומרים נפרדים שבאים במגע זה עם זה ומרשים לעצמם להתנסות בקשר. לחקור מה משפיע, מי משפיע ואיך. מה מזיז מה, לאן התנועה לוקחת, מה הטרנספורמציה מביאה איתה. ברגע שיש אמון ומרחב בטוח, להביא את עצמך, לקפוץ פנימה ולראות מה קורה. וככה להבין את עצמך ואת הכוחות שלך דרך התהליך.

4. מה בעינייך הכוח הייחודי של האמנות בטיפול?

לפני הכל, האמנות (כל אמנות) היא תקשורת עוקפת דיבור ומאפשרת לבטא דברים שאי אפשר לומר אותם, ולפעמים גם לא לחשוב אותם. דרך האמנות עולות חוויות וזכרונות מהלא מודע, ונוצרת מפת דרך. לפעמים זוהי חוויה מציפה, אבל הנפש בוחרת באופן טבעי איפה לשים את הגבול ששומר עליה מהתפרקות, ואם עולה משהו בלתי נסבל היא יודעת לנתק קשר.

דבר שני, האמנות מזמנת חוויה חושית אימרסיבית, מצב של Being, מה שמצית איחוד בין הגוף והנפש ומחבר בין חלקי הפאזל האינסופי בצורה טבעית וזורמת - שם נולדת תובנה.

ולי אישית זה כיף כי אני אוהבת להתלכלך.

5. מה הדבר שהכי מרגש אותך במקצוע?

להרגיש בלב ולראות בעיניים שאנחנו יחד ברגע של מפגש.

הפוסט נמצא כאן למי שרוצה.