אז מסתבר שלא להפסיק לצייר מגיל 14 יכול להפוך בנאדם למדפסת אנושית, וזה ממש כיף. כשאני מציירת דיוקנאות זה סוג של מדיטציה, כי אני מרדימה הכל מסביב וממוקדת באיך אני מצרפת קווקוים קטנים שיוצרים אדם-עולם שלם על כל גווניו. אני מנסה ומנסה, ולא מוותרת עד שהדיוקן מעביר את המהות המדוייקת של האדם, ואת מורכבותה של הסיטואציה המצולמת.
Comments