פעם בשנתיים מתאספים מטפלות ומטפלים באמנות סביב המדורה, ליומיים של השראה, למידה והתמנגלות. זוהי תופעה ייחודית שבה יש מקום לכולןם, וניתן לצפות בה בראש האיגוד אילנה לח משוחחת עם סטודנטיות בשנה ב' כאחד האדם.
השנה הכנס היה בנושא - "הנני: חוסן ואחריות קהילתית בזמן משבר", בהמשך לשנה וחצי האיומות שעוברות עלינו במלחמה המייאשת הזאת. אינספור מרצים ומרצות, מושבים, וסדנאות התכנסו יחד כדי להבין מה עובר עלינו ואיך אנחנו נושמים בעצמנו ונותנים אויר לאחרים. אני הסתובבתי שם כמו ענן, סופגת תיאוריות, פרקטיקות, חוויות, מכירה נשמות טהורות ומלאכים מצחיקים בצידי הדרך.
הקשבתי למלך אנגלמאייר שתיאר בהומור וברצינות, ובעיקר עם הלב, על הכוח העצום באמנות שמחבר אותנו לעצמנו. שמעתי על סטודיואים בטוחים והעוגן שמייצרים שם בצורה עדינה, מותאמת ומחזקת עד רמת כוחות על. על מושגים פסיכואנליטיים מרתקים שצצים בכל מקום באמנויות ומעניקים לנו תחושת שייכות בתת המודע הקולקטיבי. שיחקתי פלייבק עם אנשים טובים שהעלו בי תובנות רבות, בישלתי מרק חוסן במטבח, חלמתי, שיקפתי, ליויתי, חייכתי, נשמתי, הקשבתי, רעדתי, שיתפתי, התרגשתי. הבנתי שחוסן זה להכיל את כל הכאב, הקסם, הכוח, היאוש, העצב, הזעם, הגעגוע, האבל, התקווה, החיים. שאני רוצה להצליח להרגיש שייכת ובעלת ערך בעולם, להיות משמעותית, להחזיק, לשנות.
בין האירועים השונים הוקמה תערוכה בשם "דיוקן אנוש", שהיצירות בה נותנות הצצה לעולמו של האחר. בקול הקורא נכתב ציטוט:
"מן הרגע שהאחר מסתכל בי, אני אחראי כלפיו אף מבלי ליטול כלפיו כל אחריות שהיא; אחריותו מוטלת עלי... הקשר עם האחר שזור אך ורק בתור אחריות, בין אם אתה מקבל או דוחה אותה, בין אם אתה יודע או אינך יודע איך ליטול אותה ובין אם אתה מסוגל לעשות משהו קונקרטי למען האחר אם לאו. לומר: הנני. לעשות משהו למען האחר. לתת. להיות רוח אנוש... ״
(לוינס)
בתערוכה הצגתי ציור דיוקן שלי. זהו חלק קטן מציור גדול יותר, שמנסה לתאר את כל המחשבות החוויות והרגשות שעוברות לי בראש בשבריר שניה נתון.
הרגשתי כבוד גדול לקחת חלק באירוע הזה. בא לי להגיד תודה לכל אחד ואחת מהמשתתפימות - קודם כל לניבה שלי, ואחרי זה לאילנה, לנונה, לקרן, לדפנה, לתמי, לאירית, לשריתה, לליאור, ללנואל, למיכל, לדינה, לענבל, למיכל נוספת ואפילו לעוד מיכל, לעדי, לרינה, לגאיה, לזכיה, לרונן, לאמאני, לאילן, ליעל, לרנה, ליפעת, לג'ו, לאורנה, ליוני, לאלונה, לאפרת, לתמר, לסמדר, למור, לאורית, לשושי, לאביטל, לזאב, לג'ניס, לאיתן, להוד, לדבי... ולשאר המאורות הגדולים והקטנים.
Commentaires